אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים" חמישה עשר באב הלא הוא ט"ו באב. מהתיאור בתנ"ך מדובר ביום הקשור בכרמים וקיים הקשר מעניין בין כרמים לבין אהבה בשיר השירים שם נאמר: "אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי" (שיר השירים א, יד);ועוד, "אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי". 
 
האם כל השנה "אין לנו אהבה"? למה פתאום אנחנו צריכים להקדיש לכך יום מיוחד בשנה? התשובה היא פשוטה, אכן, אנו חוגגים במשך כל השנה אהבה. אנחנו חיים אהבה. ניתנה  לנו הזדמנות לחגוג כביכול אהבה, לשלוח מכתבים וברכות אחד לשני - להסתכל באור אחר על הסביבה שה' העניק לנו. לאהוב אחד את השני, פחות במובן הזוגי, יותר בפן החברי, ולקרב את הגאולה.
 
רבי עקיבא, כשבא אליו גוי וביקש ממנו ללמוד את התורה על רגל אחת אמר לו "ואהבת לרעך כמוך" - זו אחת המצוות החשובות, הבסיסיות ביהדות. אז, היום ט"ו באב, בואו נאהב קצת יותר. חפשי למי תוכלי לאמר מילה טובה ואוהבת,
 לאמא, לחברה, לגננת של ילדייך, למכרה או למי שהקב"ה יקרה בדרכך.
 
כך, ורק כך באהבת חינם גדולה נקרב את הגאולה!  ומי יתן ואהבתנו לא תסור לעולמים.