שום דבר לא הכין אותי לפגישה האנושית רבת העוצמה מול אישה עדינה, חייכנית ומאירת עיניים, אישה חדת מחשבה וחמת לב, אשר יודעת לשלב בין הקשבה; כאשר מדובר על צורכי עם ישראל, ובין נחרצות כאשר מדובר על ארץ ישראל.

מתי ביקרתן לאחרונה במשרד החוץ? לי היתה זו הפעם הראשונה. עברנו את הבידוק, מסרנו את הניידים, קיבלנו כרטיסי אורח, ונציגה הובילה אותנו בלובי המפואר של משרד החוץ דרך מסדרונות ארוכים עד ללשכה, שם עמדנו והמתנו לפגישה עם סגנית השר.

הדלת נפתחה, והוזמנו להיכנס פנימה. אל לשכתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. סגנית השר היא אישה שהלבביות החמימה שלה שוברת מחיצות. אי אפשר שלא להתפעל מהאנושיות הקורנת שלה. מה שמציף עוד יותר את השאלה כיצד היא מסתדרת במקום שמלכתחילה אינו מוגדר כמקום נשי, בטח לא של אישה דתית, ובטח ובטח לא של אישה דתית בעלת משפחה.

איך הגעת לכאן?

"החיים שלי הם חיים של השגחה פרטית אדירה. הרגשתי שבשלב מסוים קיבלתי שליחות, והייתי צריכה להגיד לה 'כן'. זו הייתה הסטה מאוד גדולה ממסלול חיי המתוכנן".

שביל חייה התחיל ברחובות כבת בכורה לגבריאל ורוזיקו חוטובלי. "גדלתי בבית ציוני דתי. יש לי ארבעה אחים, כולם שירתו כקצינים קרביים בעבר, ועוסקים בחינוך בהווה. אמא שלי היא מהמשפחות הראשונות שפתחו את מסך הברזל בברית המועצות. הם עזבו בית חדש שרק נחנך ברגע שקיבלו אשרת יציאה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

כשסגנית השר מדברת על אימה, עיניה בורקות. "אמא שלי היא מודל בשבילי. היא תלמידת חכמים, ומגיל צעיר מאוד לקחה אותי לשיעורי תורה מידי שבוע. עד היום יש לי חברותא קבועה עם אחיי: אנחנו יושבים לשיעור עם רב, שבא ללמד אותנו".

בעיניה של סגנית השר לימוד תורה הוא נושא מרכזי מאוד, חשוב והכרחי למי שההשגחה העליונה הועידה אותו לתפקיד ציבורי. האצטבה בחדרה מלאה בספרי קודש, והיא מסבירה. "ידוע שתפקיד ההנהגה שייך לספירת המלכות, הספירה העשירית. לימד אותי פעם מישהו חכם שכדי להצליח במלכות שדורשת המון חיצוניות - על כל צעד שעושים, צריך להעמיק תשעה צעדים פנימה. זאת כדי לשמור על המלכות בטהרתה. הפרופורציה הזו בין תשעה צעדים פנימה לצעד אחד החוצה היא עוגן פנימי, את מתחברת למשהו גבוה ממך, מה שמונע ממך להתמכר לתחושה, שאת כאן כי את כזו חשובה וגדולה"

כשהקדוש ברוך הוא קורא לך לשליחות

כאמור, סגנית השר לא חלמה או תכננה את הכניסה לפוליטיקה. "תמיד כיוונו אותנו למשהו ציבורי בבית. לאו דווקא לפוליטיקה, אלא לשליחות הנוגעת לכלל עם ישראל," היא אומרת. "אני חושבת שאין אנשים שהגיעו לפוליטיקה כמוני. רובם חלמו על כך מגיל צעיר, ואני לא. למדתי משפטים, הייתי במסלול של דוקטורט, והתכנון היה להפוך למרצה".

במקביל ללימודים, חוטובלי הצעירה עסקה בתקשורת. "זה היה הפן הציבורי של העשייה שלי," היא מתארת. חוטובלי כתבה מאמרי דעה, ובין השאר השתתפה בפאנל פוליטי בו הייתה האישה היחידה, הדתיה היחידה, הימנית היחידה, הצעירה היחידה ויש שיגידו המזרחית היחידה באותו מעמד. כל המיעוטים בכיסא אחד.

"הפאנל ההוא הביא לפריצה שלי למרחב הציבורי", היא נזכרת בחיוך. באותם ימים היתה בת 26 בלבד, ויום אחד, קיבלה טלפון מלשכת יו"ר האופוזיציה דאז, מר בנימין נתניהו. לאחר מספר פגישות, קיבלה חוטובלי הצעה להצטרף למפלגת הליכוד.

"זו היתה ההחלטה הכי משנת חיים שקיבלתי" אומרת חוטובלי "עם הרבה תפילה והתייעצויות רבות עם ידידים ואנשים יקרים מהמעגלים הקרובים שלי, החלטתי לקבל את ההצעה. המשפחה שלי עודדה אותי מאוד ותמכה בי. הרגשתי שזה מין רגע בו הקדוש ברוך הוא קורא לי לקחת שליחות.

"כאישה יראת שמיים, אני מנסה לעשות את רצון ה'. ובשל העובדה שאני מאמינה בהשגחה פרטית, ברור לי שלא סתם הוצע לי התפקיד הזה, וכנראה, יש לי שליחות לבצע דווקא פה".

חלק גדול מההתלבטות האם לקבל את ההצעה או לא, נגע לעובדה שבאותה תקופה חוטובלי היתה רווקה. "לקבל החלטה של כניסה לחיים הפוליטיים בשלב בו המשפחה הפרטית שלי עוד לא הוקמה, זו החלטה לא פשוטה" היא אומרת, "אבל הסביבה עודדה אותי ואמרה כי זה הסדר בו הקדוש ברוך הוא רצה שדברים יתנהלו בחיי. 'תלכי עם הסדר שלו, ולא לפי התכנון שלך'. ובאמת קפצתי למים וזכיתי להיכנס לכנסת".

היא נבחרה לכנסת ה-18 מטעם מפלגת הליכוד, ונכנסה כח"כית הצעירה ביותר. התפקיד הראשון שנפל בחלקה היה תפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה. "תפקיד שאני גאה בו מאוד ומתגעגעת אליו" אומרת סגנית השר "הנושא של מעמד האישה בישראל דורש עוד עבודה רבה. איננו מתחילים לגרד עדיין את כל הבעיות הקיימות. למשל, השיח הציבורי עוסק הרבה בדרישה לשכר שווה, אבל הנושא שלא מדובר הוא שעות העבודה בישראל.

היום אישה או גבר במשרה מלאה אינם יכולים כמעט לראות את המשפחה שלהם. החברה הישראלית עוד לא הרימה את הדגל של איזה תא משפחתי אנחנו רוצים, כשבני הזוג עובדים עד שעות כל כך מאוחרות, וכשחופשת הלידה קצרה כל כך".
אם מדברים על משפחה, כאן המקום לספר כי סגנית השר נשואה לאלון, עורך דין במקצועו, והם הורים לשתי בנות: מעיין ואלירז.

איך משלבים קריירה תובענית שכזו עם משפחה, עם אמהוּת?

"אומר זאת בצורה הכי כנה שאפשר: אי אפשר למלא תפקידים כמו התפקיד שלי בלי עזרה גדולה. בורכתי בזוג הורים שנותן לנו גב חזק מאוד. אמא שלי פשוט התפטרה מעבודתה כאשר נכנסתי לתפקיד הנוכחי, והיא עוזרת לי בלי סוף עם הילדות. זאת הדרך היחידה: בעל תומך ואמא אוהבת".

לאחר לידת בתה הבכורה, לקחה חוטובלי חופשת לידה קצרה מאוד, ולאחר חודש בלבד כבר חזרה לעבודה בעקבות פרוץ מבצע 'צוק איתן'.

"כדי לאפשר לעצמי להיניק, הבאתי מטפלת ירושלמית מתוקה ומקסימה. הפכנו את הלשכה שלי לחדר תינוקות ושלוש פעמים ביום עשיתי הפסקות כדי להאכיל את הילדה. כיון שהלשכה לא נראתה כלשכה, הפגישות נעשו מחוץ לה. זה היה סיפור ייחודי מאוד, עם אישור מיוחד מטעם יו"ר הכנסת.

אבל בדיעבד, וזו המסקנה שהסקתי לקראת הלידה השניה, זאת חוויה שפחות אפשרה לי להיות אמא באמת. בלידה השניה - התעקשתי על חופשת לידה מלאה של שלושה חודשים. רציתי את השלווה המיוחדת של 'להיות בבית'".

אגב, אחת האג'נדות המרכזיות בהקמת מדינת ישראל הייתה הילודה. וכמה שיותר. אך נראה שהיום למשפחה ברוכת ילדים אין יחסי ציבור טובים במיוחד... יש קיצוצים בקצבאות הילדים ומשוכות אחרות שמקשות על הקמת משפחה גדולה.

חוטובלי אינה מסכימה עם תיאור המצב הזה, וקובעת: "האם מדינת ישראל היא מדינה אוהבת ילדים, מעודדת ילודה, מעריכה נשים שהן אמהות לארבעה ילדים ויותר? לדעתי, חד משמעית - כן. יש היום מגמה בקרב משפחות מהציבור הכללי בה הממוצע עומד על ארבעה ילדים. הפריון הישראלי עלה דרמטית בעשרים השנים האחרונות, וגם הציבור הכללי מתברך במשפחות גדולות יותר מבעבר".

עם זאת, לדעתה, חופשת הלידה בארץ קצרה מדי והאישה אינה מספיקה להרגיש את החיבור לתינוק שנולד. "התקופה הראשונה היא הישרדותית מאוד. זו תקופה בה רק דואגים לצורכי הקיום של האם ושל התינוק. התקופה שבה נוצר החיבור הרגשי העמוק והמשמעותי יותר, מתחילה לאחר שלושה חודשים.

"פעלתי בנושא של מעונות יום ושל הארכת חופשת הלידה – הרי לא לכולן יש אמא טובה ופנויה שיכולה לעזור להן וכל אחת צריכה שתהיה לה אפשרות למעון יום נגיש במחיר מינימום. אני מייחלת ליום שבו כל אישה בישראל לא תצטרך לחשוב פעמיים אם היא רוצה לעבוד. המאבק הזה היה חשוב לי מאוד בוועדה לקידום מעמד האישה. אני בעד שנשים תארכנה את חופשת הלידה. היום, על פי חוק, ניתן להאריך לחצי שנה בלי הודעה מוקדמת למעסיק. אני שמחה מאוד שאני חתומה על החוק הזה".

ומהו סדר העדיפויות שלך היום?

"אני לא כל כך אוהבת את השאלה הזו," משיבה סגנית השר בכנות, "ברור שרוב שעות היום שלי הן בעבודה. אמנם מתבקש לומר כי המשפחה מעל הכל, אבל אני חושבת שיש דרכים רבות בשביל להיות אמא. מבחינתי, אמא ששמה את מקום השליחות למען עם ישראל במקום הראשון, זה דבר שמחלחל לחינוך בני הבית. כבר עכשיו הקטנה שלי אומרת 'אמא הולכת עם ראש הממשלה'. היא יודעת לבטא מושגים שאינני חושבת שילדים אחרים בגילה מבינים, ומתחילה לקלוט שיש כאן משהו גדול יותר מהמרחב של הבית, מהמשחקים ומהדברים המקסימים שאנחנו עושים ביחד. השילוב הזה הוא הדבר שראוי בעיניי. אינני משחקת את המשחק הרגיל של נשים ו'נקרעת בין הבית לבין העבודה'. לא, אני לא חיה את התודעה הזו".

ציפי של הבית

ביום שישי, היא חוזרת להיות ציפי של הבית בלבד, האמא, האישה. "זה יום משפחתי מאוד אצלנו. ביום זה אינני מקבלת ראיונות או כל דבר שקשור לתחום הציבורי. מדי פעם יש משברים, משרד החוץ הוא משרד שעובד 24/7, אבל יום שישי זה יום שמוקדש לבית".

מה את הכי אוהבת ביום שישי?

"הכל. אנחנו סוף סוף רואים האחד את השנייה בנחת, אני אוהבת לבשל," היא מחייכת ומוסיפה מיד: "אבל זה לא אומר שאני מבשלת כל הזמן"

ואז מגיעה השבת..

"שבת זה המקום שנותן כוח. אני תמיד אומרת שאינני מבינה איך אפשר לחיות בעולם ללא שבת, בטח בחיים הציבוריים שאין יום ואין לילה, זה טוב שיש לך יום אחד שאת מתנתקת ונמצאת כולך במקום הפנימי שלך. בהדלקת הנרות אני מביאה את שתי הבנות שלי, הגדולה עומדת על שרפרף ומדליקה איתי ביחד".

ומה את מבקשת?

"יש לי הרבה בקשות פרטיות, אותן אני שומרת לעצמי, אבל את קוראות 'אשת' אני יכולה לשתף שאני תמיד מתפללת על הבריאות של המשפחה; שהקדוש ברוך הוא ינחה אותנו בהחלטות שאנחנו מקבלים - בכל התחומים; המקצועי והמשפחתי. תפילה לסיעתא דשמיא, שהמעשים שלנו יהיו מחוברים לדבר גדול יותר, שתהיה עצה טובה מלמעלה; אני מתפללת על החיילים שלנו; ובפשטות, זה גם זמן הודיה בשבילי על כל הדברים הטובים שיש. זהו זמן מיוחד מאוד. יש לי בת שהיא כבר בת שנתיים וחצי, היא מביאה סיפורי פרשת שבוע מהגן עליהם אנחנו דנים ביחד, זה שולחן שבת אמיתי ממש של משפחה, עם שיח ועם שירי שבת וכל הדברים היפים שגדלתי עליהם. אני שמחה מאוד שגם המשפחה שלי מתחילה לצעוד בכיוון הזה".

מלכות מול שררה

כשחוטובלי מדברת, האמת הפנימית שלה בולטת בעוצמתה. ניכר שהתפקיד בו היא מכהנת מהווה מבחינתה אמצעי לייצר דבר גדול אף מהמטרה התחומה במסגרות תפקידה. היא יודעת מול מה היא עומדת, ויותר מכך – היא יודעת עם מה היא באה.

המטען היהודי שנובע מעיניה, מדיבורה ומסגנון הילוכה, הוא זה שמכוון אותה. אנחנו ממשיכות לדבר, ועולה לי לראש דמות אחרת, בהשאלה, מתקופה קדומה וקשה בעם ישראל, ואת הדברים שאמר אז גדול הדור לאותה אשה יהודיה וצנועה: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". ובכן, אז הייתה זו מלכות, היום זו שררה. אז הייתה זו צדקת האומה- "אסתר המלכה", וממנה אולי שואבת היום סגנית השר ציפי חוטובלי את ההשראה להיות מייצגת מתוך עמה, ולקדם את ענייני החצר לטובת עם ישראל.

לא כל אחת נקראה למלכות. את מרגישה מודל לנשים אחרות, כאישה דתייה במשבצת כזאת?

"רוב האנשים אינם מתקרבים לפוליטיקה, ובטח לא נשים," מקדימה סגנית השר, "יש 120 נבחרי ציבור, 20-30 מתוכם בעולם שנקרא 'ממשלה'. זה מיעוט שבמיעוט.

"פוליטיקה היא זירה אחת מיני רבות בה אישה יכולה להביא את האור שלה. זה עניין של בחירה אינדיבידואלית. הרבי מליובאוויטש אומר שלכל אדם יש שליחות בעולם. אדם צריך לברר את כוחותיו, לזהות במה הוא טוב ומה הוא רוצה לתת לעם ישראל, ואפשר לתת בכל תחום, במיוחד היום.

"אנחנו בעידן שיש בו פריחה נשית. זה לא העולם שגדלנו בו לפני עשרים שנים. היום יש מרחב גדול מאוד של עיסוקים שדרכם נשים תורמות לחברה, לעם שלנו, לעולם... כמובן יש אתגר גדול עם הנושא של הבית. אני לא מטאטאת את זה... זה נושא רחב וצריך לעסוק בו, אבל אינני חושבת שאנחנו בעידן שנשים רוצות לעשות רק דבר אחד. הן רוצות לעשות דברים רבים, ולכל אחת מחכה המשבצת שלה, בה היא יכולה לתרום לעולם בדרכה היא".

ובכל זאת, משרד החוץ דורש עבודה רגישה מאוד. מה את כאישה, כאמא וכשומרת מצוות מביאה איתך לעבודה?

"קודם כל זה תפקיד קלאסי לנשים" מחייכת סגנית השר "דיפלומטיה היא נשית מאוד, וזה טבעי לי" התגובות שהיא מקבלת מהקהילה הבינלאומית מתחלקות לשתיים. "סוג אחד מנסה להבין עד כמה ישראל היא באמת דמוקרטיה, משום שיש לישראל דימוי גברי של אנשי צבא וביטחוניסטים. כשהם רואים אישה בפרונט במשרד החוץ, זה מדבר כאלף עדים.

"הסוג השני מתעניין לגבי המשפחה שלי. המערב נמצא היום במשבר גדול מאוד בנושא הילודה. באירופה למשל, לזוגות צעירים כמעט אין ילדים. זה מגיע מכך שהם אינם מבינים כיצד אפשר להתמודד עם ניהול קריירה לצד משפחה. ביפן ישנה מגמה לפיה לא מתחתנים ולא יולדים. כאשר נסעתי לשם במסגרת מסע דיפלומטי עם בעלי ועם הבת שלנו, הם לא הבינו כיצד אני משלבת עבודה מדינית עם תינוקת קטנה שמתלווה אליי". עצם העניין הזה לבדו הוא דוגמא יהודית במיטבה; המודל המשפחתי הבריא, הערכים הבלתי מעורערים המציבים חזית אמיתית ושורשית בבחינת 'אור לגויים'.

"העובדה שאני אישה שומרת מצוות מלווה אותי בכל צעד ושעל," אומרת סגנית השר, "זהו רכיב זהותי עמוק מאוד. משרד החוץ מציב מול העולם את הזהות של עם ישראל, ואני חיה את זה. זה מה שנותן משמעות לכל שיח שיש לי עם אנשים המגיעים מחו"ל"

איפה את רוצה לפעול בעתיד?

"אחד החלומות הגדולים שלי זה להיות שרת החינוך" משתפת סגנית השר, "אני באמת מאמינה שיש הרבה מה לעשות בתחום הזה, על אף שאני שמחה על המקום שלי היום ובעזרת השם בעתיד יכול להיות שאגיע למשרד החינוך ואתעסק גם בענייני פנים".

להכניס את התורה לכל מקום

בנאום הראשון של סגנית השר, ציפי חוטובלי, במשרד החוץ, היא לקחה איתה את חומש בראשית והקריאה מתוכו את פירוש רש"י הראשון על התורה. פירוש המדבר על כך שהארץ שייכת לקדוש ברוך הוא, והוא זה שמחליט מי ישב בה. היא השתמשה במילים: "חשוב לומר – הארץ הזו היא כולה שלנו. לא הגענו לכאן כדי להתנצל על כך".

"זה עשה רעש גדול" היא מספרת, "אנשים אמרו: 'מה, היא מתכוונת לנהל מדיניות על פי רש"י?' או: 'איך יתכן שרש"י ינהל את המדינה?' ואני אמרתי; אם אנחנו לא נבין מה המקור ולא נתייחס לדברים הברורים מאוד של רש"י, אז אין לנו מה לעשות פה. ארץ ישראל ניתנה לנו על ידי בורא עולם וצריך להגיד את זה.

זה כמובן לא סותר את העובדה שצריך לבוא עם טיעוני מדיניות רציונאליים ולדבר בשפה של המשפט הבינלאומי. אני מזכירה שאני משפטנית, כך שקל לי לנהל את השפה הזאת, אבל אלו עדיין שתי שפות שצריך להחזיק בשתיהן. אסור להתנתק מהמקור".

הנושא המדיני בוער בה עוד מתחילת דרכה הפוליטית. "במשך עשרים וחמש שנים מעידן אוסלו ועד ההתנתקות ניהלה את מדינת ישראל תפיסה מסוכנת מאוד, שבמהותה היא ניתקה את הקשר ההיסטורי שבין עם ישראל ל בין ארץ ישראל. היא דיברה על ארץ ישראל כמו על שטחי נדל"ן שאפשר למכור ולסחור בהם, ואני לא מאמינה בזה. אני מרגישה שאני מבצעת כאן תפקיד שמגיע מבפנים".

מהו פרס בן גוריון לילוד?

פרס הילודה היה מענק עידוד בסך מאה לירות שהוענק לאמהות לעשרה ילדים ויותר. הפרס הוענק בעיקר על ידי ראש הממשלה דוד בן גוריון ועל כן מזוהה איתו. אך הוענק גם על ידי ראש הממשלה משה שרת. כאשר החלה המדינה להעניק קצבאות ילדים, בוטל פרס הילודה.

***

 

הראיון מתוך "אשת" מגזין חודשי לנשים. למנויות: 050-4770268 - Malkali.eshet@gmail.com