בדידות היא סכנה גדולה בהקשר זה, אנשים הנוטים שלא לשתף אחרים או שממילא חווים תחושות כישלון ומלקים את עצמם על המצב שאליו נקלעו, עלולים להרחיק את עצמם מחברת אנשים שיכולים לעזור להם ובכך להחמיר את מצבם.

אך יש גם חדשות טובות: הדיכאון הוא מחלה בעלת סיכוי ריפוי גבוה. על פי מספר פסיכולוגים קליניים מומחים ועפ"י הרמב"ם - ככל שהגילוי מוקדם יותר, יעילות הטיפול גבוהה יותר. לכן חשוב מאוד לשים לב לתופעות אצל ילדים ובני נוער, נשים אחרי לידה, גיל המעבר 30-60 ועוד.

הטיפול – ברמה ההכוונתית:

הטיפול במתח, חרדות ודיכאון יכול להיות תרופתי או פסיכולוגי, או בצירוף של השניים. בדיכאון קל עד בינוני, טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי התנהגותי דומים ביעילותם. במצבים הקשים יותר, הטיפול התרופתי מכריע יותר, כי יכולת האדם לתקשר מועטה יותר.

הטיפול עפ"י גישת הרמב"ם: בשמונה פרקים לרמב"ם ישנו חיבור – 'דע נפש האדם אחת'. כללים בענייני בריאות ורפואה והקשר בין מצבו הנפשי של החולה לבין תחושותיו הגופניות (פסיכוסומטי). עפ"י הבנתו של הרמב"ם, קיימים באדם כוחות שונים. ראיה זו טוענת שאין פיצול במרכיבי הנפש. הנפש היא אחת וכל הוויית האדם כלולה בה. על כן, צריך האדם לעזור לעצמו בהנהגת הבריאות של תחזוקת הגוף והנפש, על מנת למנוע מצב של פיצול אישיות.

חובת האדם לשמור על גופו ונפשו. 'נפש בריאה – בגוף בריא'

העבודה הנפשית היא מול היצר הרע, כנאמר בספר בראשית: "יצר לב האדם רע מנעוריו". הרמב"ם מתייחס לנפש, לכוח החיים הטבעי המצוי באדם. "הנפש המצויה לכל נפש חיה שבה אוכל ושותה ומוליד ומרגיש ומהרהר". הנפש עפ"י הרמב"ם מצטיירת כמציאות חיים טבעית אשר כוללת את יכולתו המודעת של האדם לומר "אני". מכוח החיים הטבעי, נגזרת גם המודעות לדרגה התפתחותית גבוהה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

"האני" – היא עבודה עצמית על גוף – נפש – מידות. ואלו יוצרים את אחדות הנפש. "כי הנפש היא העושה את הגוף" – הרמב"ם חובק את כל הצרכים הגשמיים של האדם במעשה של קדושת הנפש. בריאות הנפש – נעוצה בתיקון המידות, זה מה שמביא את האדם לאיזון נכון בכל מארג אישיותו הנפשית והגופנית כאחד. הרמב"ם מכנה את הקיצוניים בהתנהגותם כ"משוגעים".

הרמב"ם הביא הנחייה על תיקון המידות, בספרו: שמונה פרקים לרמב"ם. ובענייני הגוף – הוראות מפורטות בענייני תזונה, שינה, פעילות גופנית והנהגות למניעת חסרים תזונתיים.

הטיפול הנפשי מעשי – אוסתיאותרפיה – נוגעים בנפש בטבעיות

הטיפול השמרני הפסיכולוגי הוא בשיחות מטפל-מטופל. הגישה הקלאסית היא זו הדינאמית. הרעיון הוא, להבין את תבנית החשיבה הראשונית (ההיסטורית) של המטופל ולהבין דרכה מה מתרחש אצלו. זה טיפול ממושך ויקר, הכרוך בכאב רב. היום, הלהיט התורן הוא ה-CBT (Cognitive Behavioral Therapy) המטפל באופן החשיבה כפי שמתבטא בבעיה האישית העכשווית. המיוחד בגישה זו, שבמקום לדבר על מה הסיבות והשורשים הנעוצים בעבר (ילדות, הורים..) – עוסקים במה שקורה פה. הטיפול הזה הוא בכל סיכויי הצלחה גבוהים ובמדינות אירופאיות שונות הוא המועדף כיום.

שיטת האוסתיאותרפיה כוללת יסודות משיטות טיפוליות שונות עם יסודות של תפעול חושי ומישושי. משלבים רפואה יהודית, תזונה קלינית, צמחי מרפא טבעיים, גישות טיפול פסיכותרפיסטיות במגע בחומרים כמו פלסטיק וכד', תשאולים טיפוליים, היבטים של ייעוץ פסיכו-התנהגותי ועוד.

אין הרפואה מדע גרידא אלא אומנות, עיקרה לא בהרכבת גלולות, רטיות וסמים למיניהם, אלא בתהליכי החיים – שיש להבין אותם קודם שבאים לכוונם. רצון חזק עשוי להביא להבראה ואילו ספקנות מביאה לידי כישלון. מודעות וכוח הרצון עשויים להיטיב יותר מכל התרופות שבעולם.

דר' גילה גרוסמן – מפתחת השיטה אוסתיאותרפיה, משנת 2001, מטפלת במצבים פסיכוסומטיים, חסמים רגשיים, הפרעות התנהגות, אלימות, דיכאון, חרדות ופחדים ומצבים נפשיים תומכים. בספרה של דר' גילה גרוסמן "בין שבילי הלב", מפורטים עיקרי השיטה.


דר' גילה גרוסמן – מפתחת שיטת האוסתיאותרפיה מנהלת מיכללת תילתן דתי תורני חיפה