אסתר, בתחילת דרכה היא כל מה שהייתי פעם: זו שנלקחת, הנערה הממושמעת, היא מקבלת הוראות ממרדכי, מהתך ומאחשרוש האשה שחוששת, היא שותקת ,נדחקת לפינה ועושה בדיוק מה שמצפה ממנה הסביבה. לא בגלל הקונפורמיות וההקטנה הזו נקראת המגילה על שמה. אלא ההפך הגמור.

מגילת אסתר על שום מה?

על השינוי-על אסתר המתחדשת. שמבינה שהגיעה למלכות בשביל סיבה ושהגיעה השעה לפעולה. זוהי אסתר שמסרבת לבשמים, שמציבה תנאים משלה לעשיה וקובעת צום לאומה שלמה. היא לובשת מלכות גם כשרועדת מבפנים בבואה לפני המלך מתוך ידיעה שזו אולי דרכה האחרונה.

זו אסתר שהבינה שהיא כבר לא יכולה להחריש, ובחרה לשנות את המציאות בדרכה שלה. (אפשר לחלוק על הדרך, אבל לזכור כל הזמן, שהיא בחרה אותה בעצמה דבר שגם היום הוא לא מובן מאליו).

פעמים רבות מדי, מציאות החיים חדשה דוחקת אותנו מאיזור הנוחות הטבעי לנו ומכריחה אותנו לגלות את החלק העצמאי שלנו. החלק שמבין-שאם לא נפעל עבור עצמנו - אף אחד לא יעשה זאת עבורינו. כאשה מאמינה, אני חיה בתחושה ששום דבר לא קורה ללא סיבה ובלי משמעות. אותם הדברים שאולי היינו מעדיפים לוותר עליהם מראש-הם אלה שיכולים להוביל אותנו קדימה.

בשנים האחרונות אני מלווה מאות נשים בהתמודדות בתהליכי השינוי האלה. במעבר בין משפחה "נורמטיבית" לפי כללי החברה למשהו פחות מוגדר ופחות מקובל-אמהות עצמאיות ונשים גרושות בתוך הקהילה החרדית. האתגר הוא עצום. כאב הלב המתלווה הוא דבר שכולם יכולים להבין. אף אשה שהכרתי לא התחתנה על מנת להתגרש. רבות מהן עשו הכל כדי לנסות ולהשאר כמו אסתר המלכה השקטה בארמונה הפרטי, מתוך אמונה שכך אמור להיות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

קרו דברים, היסודות התערערו ובאומץ לב הן נענות לקריאה. מתוך בחירה או כי אין להן הרבה ברירה, הן לוקחות אחריות, מובילות את עצמן ואת משפחתן קדימה ומגלות בצעדים קטנים/גדולים עד כמה הן יכולות לשנות את גורלן.

מלכות, כבר אמרתי?!

יום האשה בשנה זו נושק לתענית אסתר - שנקבעה כיום העגונה בישראל: יום שבו אנו מזדהות עם אותן נשים - המוחזקות בקשר נישואין שלא ברצונן. שני התאריכים לכאורה שונים אבל בעצם, דומים יותר מדי:כל עוד אנחנו צריכות ימים מיוחדים-לציין את הישגי הנשים ויכולותיהן, כל עוד סביב התאריך יועלו כתבות מיוחדות. אזי נצטרך להמשיך ולציין מיד אח"כ את יום העגונה בו נספר על נשים רבות מדי שחייהן נעצרו שלא ברצונן.

שינוי אמיתי יהיה כאשר הדברים המשודרים בתכניות ''ספישל יום האשה' יהיו דבר שבשגרה ולא יהיה צורך בגורם מזמן חגיגי כדי לדבר עליהם. באותו זמן, סרבנות גט - תהיה דבר כל כך חריג ולא מקובל חברתית כך שלא יהיה צורך לעורר מודעות ציבורית לנושא.

את השינוי הזה תמשכנה להוביל נשים שיצאו מאותו איזור נוחות אישי. אלה שהבינו שכבר אסור להחריש מול אלימות, פגיעה ואפליה. דמותה של אסתר המלכה מזכירה להן שאפשר, רצוי ולפעמים זו חובה להתנהג אחרת, ללבוש מלכות ולהוביל מהלכים לתיקון.

ולאחיותי, הנשים השבויות בכלא פרטי, אלה שאני מכירה באופן אישי ואלה שאיני מכירה, אני מבטיחה שלא נשתוק עד שהחומות תפולנה ותוכלנה להמשיך קדימה. אין סיבה מוצדקת מזו להיות חלק מהובלת תהליך השינוי עד שכולנו כחברה מתוקנת ובריאה יותר נוכל לקבל את הסיום האולטימטיבי ולחיות באושר עד עצם היום הזה.

פורים שמח, מלכות!!!