כולנו מכירות את הפסוק מהמגילה "וצומו על ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים" ונראה שהתענית נקבעה משום הפסוק הזה, סדר המאורעות והתאריכים במעגל השנה נראים לנו כסדר השתלשלותהמאורעות גם בהיסטוריה בימי מרדכי ואסתר בשושן, לכאורה נראה שהם צמו שלשה ימים ואז הגיע יום הפורים ונעשה להם נס הניצחון שבו הפכו היהודים להיות שולטים בשונאים.

אך לא כן היה סדר המאורעות:

היום המיועד להשמדת העם היהודי אכן היה י"ג באדר. לבסוף, ביום זה הרגו היהודים את אויביהם. אך מפליא לראות שדווקא שלשת הימים עליהם מדברת אסתר חלו בחודש ניסן, כמעט שנה לפני נס הפורים, אלו ימי חג הפסח ואין להם שום שייכות לי"ג באדר ולחג הפורים.

מרדכי קבע כהוראת שעה לבטל את חג הפסח ולצום שלושה ימים רצופים כמצוות אסתר: "אמרה לו: 'לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום' ואלו הן י"ג בניסן י"ד בניסן ט"ו בניסן, אמר לה מרדכי: והלא יום שלישי הוא יום ראשון של פסח?! אמרה לו: זקן שבישראל ואתה ראש לסנהדרין ואתה אומר דבר זה? ואם אין ישראל לעשות הפסח למי הוא הפסח? ושמע מרדכי את דבריה והודה לה מרדכי ועשה כל אשר צותהו שנאמר: 'ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר', מה הוא לשון 'ויעבור'? מלמד שעבר מרדכי על יום ראשון של פסח בלא אכילה ושתיה". (פרקי דרבי אליעזר פרק מט').

הפור הופל בי"ג בניסן. יהודי שושן הבירה צמו בי"ד, ט"ו וט"ז בניסן ובי"ז בניסן בערב נתלה המן אם כן, מהי התענית שקבעו בי"ג באדר? על שום מה?

ישנן שתי סיבות לצום:

א. אין שום שייכות בין הצום לבין אסתר- מצאנו שבנ''י היו נוהגים לצום בכל פעם שהיו נלחמים באויביהם כדי שה' יעזור להם , ובכך הם מראים כי הניצחון לא קשור לחוזקם הפיזי אלא לכך שה' עזר להם במלחמתם. כיוון שיהודי שושן וכל היהודים בשאר המדינות, לחמו ביג' באדר, לכן תיקנו את הצום הזה ליום יג'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

ב. הצום הוא כן לזכר התענית שצמה אסתר- אסתר, מרדכי וכל יהודי שושן צמו בניסן אך נהוג שלא להתענות בחודש ניסן ולכן קבוע את הצום לזכר התענית סמוך ליום בו התרחש הנס שאליו הצום היה קשור בסופו של דבר. יש הנוהגים להתענות בימים ב', ה', ב' (בימים שני חמישי ושני) לאחר פורים כאשר את צום י"ג באדר–הם מכוונים לזכר למלחמה (כפי הטעם הראשון). ואת צום ב', ה', ב' זכר לתענית שאסתר התענתה (שהרי היא צמה שלושה ימים.)