אתמול בבוקר קמתי ליום עמוס, צריכה לצאת לתל אביב לצילומים לקמפיין של בת מלך לקראת יום האשה, הראש שלי לא שיתף פעולה בכלל, בגדול לא הצלחתי להרים אותו מהכרית, אלרגיית האביב עושה בי שמות ולא הייתי כשירה לנהיגה בכלל, בטח לא נסיעה בין עירונית .

האיש היקר שלי התנדב למשימת הנהג הפרטי ולקח אותי לשם, כבר התחלה נהדרת ותחושה של אשה שיש מי שדואג לה. האווירה בצילומים היתה נהדרת, מוקפת נשים נפלאות ותחושה של שליחות, שכחתי מכל כאב ראש.

וכשחייכתי מול המצלמה, הצלם אמר לי: תהיי רצינית, יש כאן מסר, נשים מוכות, שדרי עוצמה. אני מעדיף אותך רצינית. אמרתי לו אם כך, אגדיל את החיוך, חיוך משדר הכלה. אני אוהב את המסר הזה, אז תחייכי, כך הוא אמר ולגמרי נשאר לי החיוך על הפנים.

את הדרך חזור עשיתי במונית, בשעה גרועה של פקקים איומים, במרכז תל אביב (נורא). אבל מה שהיה באמת גרוע, זה לא הפקקים, אלא הנהג:

״תראי איך היא נוהגת!״
״אשה בכביש זה אסון״
״תראי מה זה, היא פשוט טנק, טנק!״

ועוד אמירות מכוערות שאני אוותר על ציטוטן.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

לא עניתי לו, לא מצאתי לנכון לנהל איתו שיחת העצמה נשית, לא ברור אם הוא ציפה לשיתוף פעולה, אולי הוא חשב שאני גבר, או עוד אשה שנהנית לרכל על נשים אחרות (כנראה שיש פרמטריות לנושא הזה), ביקשתי ממנו להוריד אותי בתחנה מרכזית, לא ראיתי את עצמי שומעת את כל זה עד ירושלים ופשוט עליתי על אוטובוס (חוויה נחמדה, באמת, ישנתי סוף סוף שנת צהריים, זה לא קורה בכלל!).

בבית חיכו לי ילדים, חיבוקים, בישלתי קוביות עוף ופסטה, הכנסתי ערמת בגדים צבעוניים למכונה, עזרתי קצת בשיעורי הבית ובאמצע מקלחות לקטנים קיבלתי שיחה, ביקשתי שיחזרו אלי בבוקר: "משהו קטן, אני חייבת עזרה". מזל שיש לי ילדות גדולות בבית שהמשיכו את המקלחות, כי אני מצאתי את עצמי בשיחה עם אשה אבודה, כזו שמצאה את עצמה נאבקת עם בעלה על הארנק שלה, אחרי תקופה ארוכה של מצור כלכלי קשה מצידו, מאבק שנגמר במכות מול כל ילדיה (הרבה ילדים). "בסך הכל רציתי לקנות טיטולים, ויש כל כך הרבה כסף בבנק, אני לא יודעת מה הוא רוצה ממני". 

סיימתי את השיחה עם לב כבד מאד, ראש כואב הרבה יותר מבבוקר, סדרת עיטושים של האלרגיה ועדיין לבושה, בדיוק כמו שיצאתי 12 שעות קודם מהבית.

הילדים כבר ישנו (במיטה שלי, כמובן) המצפון שלי השתחל ביניהם, לחבק אותם, או יותר נכון להיות מחובקת על ידם, רק לרגע, אחרי היום הארוך הזה, אני מיד קמה לסיים עשרות משימות קטנות שמחכות ל-v על מסך המחשב. וכך עם הבטחת ה"מיד" הזו, התעוררתי בשתיים בלילה, בשמלה סגולה, גרביים אפורים וארבע ידיים קטנות ומלאכיות שמקיפות אותי.

שטפתי פנים ודיברתי לזו שבמראה: לילה טוב אשה, תגידי תודה, תראי מה קורה סביבך, תראי מה קורה לנשים סביבך, תראי איזה יחס הן מקבלות ממי שסביבן.

לילה טוב אשה, מחר יום האשה.

זהו, יום האשה מתחיל, הולכת לאסוף כוחות ולנסות לעזור להפוך את העולם ליפה יותר, לפחות לאשה אחת.

בחנו את עצמכם, נשים וגברים כאחד, מה עשיתם אתמול או היום, בכביש, בעבודה, או בבית, כדי להפוך אותו ליפה יותר לפחות לאשה אחת.

בת מלך Bat Melech
מן המיצר