ממתי התחלת להתחבר חזרה לשורשים?

החיבור של החיים שלי מאז ומתמיד היה לשורשים. אני זוכרת טעמי ילדות, ריחות ילדות וכמובן זכרונות של ילדות. כל הזכרונות שלי הן משכונת פלורנטין. שם היתה הילדות שלי, שם הייתי מאז שאני זוכרת את עצמי. מי שלא יודע, פלורנטין של פעם היא שכונה מיוחדת במינה. חילוניים ודתיים חיו ביחד בשלום ובהרמוניה. מרחב המחיה היה הרבה יותר קטן מהיום וכולם כיבדו את כולם.

לא כולם יודעים אבל הרב ידידה פרנקל, הרב הראשי של תל אביב בעבר, סבו של הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו הגיע משכונה זו. עד היום, מבתי הכנסת שלצערי חלקם כבר סגורים, אני עדיין שומעת את קולות וסלסולי התפילות הבוקעים את הרחוב.

הרב דוד לאו וחיה קלור, חלק מהמהפך.. 
 

אמנם לא גדלתי בבית דתי אבל המסורת היתה בכל פינה, בין אם ברחוב, בין אם בבית הספר ובין אם בקרב השכנים בשכונה. כך שהמסורת תמיד דיברה אלי.

איך התחושה לעבוד בשבת קודש? 

לא היתה שבת אחת שעבדנו בה ולא היתה בי תחושת החמצה מסויימת שאני עושה משהו לא נכון, אבל אף פעם לא התעסקתי עם התחושה הזאת יותר מידי. אלא שהשנים האחרונות קירבו אותי יותר לשורשים שלי, ליהדות שבי. בדיוק אנו נמצאים בימי חודש תשרי ובמקורות שלנו כתוב: "מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה". המפרשים מסבירים שלא משנה מה תעשה, כמה שלא תעבוד, כמה שלא תשקיע, בסופו של יום, זה הכל בידי הקב"ה.

מה גרם לך להפסיק לעבוד בשבת?

ביום שהחלטתי להוריד את הסינר בשיש-שבת, הבנתי שהכוחות שלנו, הם אינם שלנו אלא נתונים בהשגחה העליונה שיש לכל אחד מאיתנו. עם האמונה הזאת, הלכתי הלאה. למרבה הפלא, מתברר שיש המון אמת מאחורי מילים אלו. אם את כדי לבנות את העולם לקח שישה ימים ולאחריהם כתוב "שבת וינפש", מי הם בני האדם שיש להם יותר כוח מבורא עולם שיכולים הם לעבוד גם בשבת?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

‏בלב פלורנטין, סוכה כשרה 
 

אני אומרת לכל חברי ומכריי החילוניים והדתיים שהשבת בשבילי היא קודש לטעינת מצברים, למשפחה, לשקט הנפשי, למחשבה ולחשבון נפש. אילו היו כולם יודעים זאת, הרבה דברים היו נראים אחרת. זה מהות החיבור שלי, לשורשים.

‏'פוסט השבת' של חיה קלור שזכה לתגובות וביקורות.. 

פתאום החלטת 'להפוך' את המסעדה לכשרה, מה קרה? 

כששואלים אותי, מה קרה שהמסעדה נהיתה כשרה אני משיבה - שלא כולם יודעים, אבל תמיד האוכל היה בה כשר. לא בישלתי בשר בחלב וכל המצרכים היו תמיד כשרים אלא שהיתה חסרה לנו התעודה וההשגחה של הרבנות. בשנים האחרונות בבאגסי, התחלנו לחגוג את חגי ישראל ותמיד היינו עושים משהו מיוחד. הכשרתי מידי פסח את המטבח על דעת עצמי ולא הגשתי חמץ. בכל סוכות, היינו בונים סוכה, ממש כמו השנה.

איך עבר עלייך השינוי בכל התהליך העצום הזה? 

כולם חושבים שעברנו מדורי גהינום עד שהמטבח במסעדה הוכשר. זה ממש לא נכון. תהליך התאמת התפריט לתפריט כשר היה מאוד מאתגר. היה עלינו להחליט האם המטבח יהיה בשרי או חלבי ומשם, התאמנו אותו על פי כל הדרישות ההלכתיות ומה שחשוב, התפריט שלנו נהיה יותר חמים ומנחם, יותר של בית כזה.

היה עלי לשבת עם עצמי ולבנות גם תפריט צמחוני/טבעוני חדש, מה שהכניס נישה מאוד חשובה שיש לה ביקוש רב לאחרונה והנה אנו רואים שיש התעניינות רבה גם במנות טבעוניות, גם מכאלה שאינם שומרים על כשרות.

נכון שתהליך ההכשרה דורש לרכוש כלים חדשים וגם להכשיר כלים קיימים במידת האפשר אבל זה קרה בלילה אחד. המשגיחים הגיעו ועשו את עבודתם, הדריכו אותנו איך להערך הלאה לכך ולבסוף זה קרה. יש כאלה המקטרגים שאומרים שאנחנו משלמים לשרלטנים. גם זה לא ממש נכון. המשגיח מגיע מידי יום, עושה את עבודתו נאמנה. הוא צולה את הכבד, בורר את האורז ומבצע שאר מטלות שאנו לא יכולים לעשות. הרבנות מקבלת את התמורה שלהם בצורה הוגנת וסבירה וללא ספק, התעודה שעל הקיר וההשגחה משנה את הסטטוס שלנו ממסעדה שמגישה חומרי גלם כשרים, למסעדה כשרה ממש.

‏במשחקי השף.. 

מה יש לך לומר על ציבור שומר הכשרות? 

לציבור שומר הכשרות יש לי רק מילים טובות. מאז שהתפרסם ברשתות החברתיות שהמסעדה כשרה, אנו מתרגשים מאוד לקבל את החיבוקים המחממים והמפרגנים. לשמחתנו ולמרות כל החששות, הציבור מצביע ברגליים ומגיע לתמוך ולהראות לנו שהם אוהבים את המקום ואת היחודיות שבו, עם כל התדמית של פלורנטין ושל בר אלכוהול אחד ויחיד כשר בתל אביב ואנו מצפים לראותו בכל השנה, לא רק בחגים.

זהו ציבור שאנו אוהבים לראות באיכותיותו הרבה, בשמרנותו מצד אחד אבל גם בעצם העניין שהוא מעוניין להחשף לדברים חדשים. כיוון שזהו ציבור שיש לו דרישות, עשינו את כל ההתאמות לכך כדי לכבד את הציבור הדתי וגם את החרדי.

אני חייבת לספר שבעתיד גם נארגן ערבי תרבות ומוזיקה יהודית במקום, בעיקר כדי להראות שהדבר אפשרי. זה חשוב לשכונה, חשוב לכלל עם ישראל וחשוב לנו להיות כגשר מחבר בין אנשים.

מועדים לשמחה!