דוד, בן 35, נשוי ואב ל-5 ילדים, אברך שעבד חצי יום כהנדסאי אלקטרוניקה, פוטר מעבודתו לפני כשנה וחצי, מאז הפיטורים הוא לא מוצא את עצמו, קצת לומד ורוב היום מסתובב, חי על החסכונות שניסו לחסוך לעתיד הילדים, ואפילו לוקח גמ"חים מעת לעת כדי לממן את שכר הדירה, לא ממש מקדיש מאמצים כדי למצוא עבודה חדשה, הגיע אלי לטיפול, מיואש וחסר אונים.

בקשתי ממנו לתאר לי בבקשה איך המצב יראה בעוד שנתיים אם הוא לא ימצא עבודה. דוד עצם את עיניו, ותאר לי בכאב רב: "המצב ממש לא טוב, לא נשאר לנו חסכונות בכלל, אנחנו מתפרנסים מהמשכורת הנמוכה מאד של אשתי, ההורים שלנו מדי פעם עוזרים לנו, אבל גם הם יכולים לעזור רק במידה מועטה, נאלצנו לעבור לדירה קטנה יותר על מנת לצמצם את ההוצאות, ביטלנו את החוגים של הילדים, התשלומים השוטפים בפיגור רב, מכתבים מהוצאה לפועל מגיעים מדי פעם וגורמים ללב לדפוק מהר יותר, אנחנו בעיצומו של החופש הגדול ולא יוצאים כמעט מהבית כי אין לנו כסף, בקרוב נצטרך למכור את הרכב שלנו.

השלום בית שלנו התרועע מאד ואנחנו נגררים להרבה ויכוחים בגלל המצב הכלכלי, אני נמצא הרבה שעות בבית, עליתי לפחות 10 קילו בשנה האחרונה, אני מרגיש תסכול ואכזבה מעצמי...".

שבועיים לאחר שדוד תאר את הכאב שיתרחש בעוד שנתיים, הוא מצא עבודה.

מה גרם לדוד למצוא עבודה? הבריחה מעוצמת הכאב. כל פעולה שאנחנו עושים ועשינו אי פעם היא אחת משתי האופציות הבאות: או מתוך רצון להמנע מכאב מסוים ( פיזי, בושה, כבוד, כלכלי, רוחני, ועוד...) או מתוך רצון לחוות הנאה ועונג (סיפוק, ביטחון, שמחה, אושר, ועוד...)

פעם שאלתם את עצמכן, כמה כאב יש לי בגלל שאיני מגשים את החלום שלי?  או לחלופין: כמה כיף אילו  היה לי מה שאני רוצה? ואז צפים בתוכינו כל מיני תחושות, החמצה, כאב, עונג, אכזבה ועוד..

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

כשאנחנו רוצים לחזק את התנופה הפנימית שלנו, את היכולת לייצר דחף חזק ולקבל על עצמנו מחוייבות שתביא אותנו לידי פעולה, אנחנו צריכים לקשר את עצמנו במערכת העצבים לתחושות של כאב ועונג, ולהתבונן במודעות בכח של כאב וההנאה. מכירים את זה שלוקחים את הילד לרופא הוא כל כך כאוב אך פוחד מהבדיקה של הרופא עד שהו טוען "אמא, כבר לא כואב לי כלום" ?

יוסף היה מעשן כל יום תי קופסאות סיגריות, אשתו וקרוביו בקשו ממנו להפסיק לעשן המון פעמים, אך הוא לא יכל להפסיק, כי הכאב מהמנעות העישון היה גדול מהכאב של הביקורת וההערות סביבו, אולם ברגע שהרופא הודיע לו שחייו תלויים בכך שיפסיק לעשן, הפחד מהמחלה או מהמוות גרם לו לקישור כל כך חזק לכאב שיותר חזק מהכאב של ההמנעות מהעישון.

כיצד נחזק את התנופה הפנימית שלנו על מנת לקבל מחויבות לפעול?

כדאי להכין טבלה עם שאלות שיקשרו אותנו לכאב או לעונג בכל נושא בו נרצה לפעול, שאלות הקשורות לכאב: מה הדבר שהכי מטריד אותך במידה וכך וכך לא ישתנה, ותוך כמה זמן בעתיד יתרחשו דברים לא נעימים אם לו יחול השינוי וכיצז זה ישפיע על עתידך מבחינה בריאותית, כלכלית, רוחנית, משפחתית, חברתית, וכו'... לשאול את עצמך מאחד עם מאה כמה אתה מוכן להתמץ כדי להשיג את זה? לאחר שהתבוננת טוב בתשובות המקשרות לכאב יש לענות על תשובות המקשרות לכיף עונג והנאה, מאחד עד מאה, כמה אתה משתוקק לדבר הזה, ולמה זה חשוב מאוד, מה תראה, תשמע ותרגיש כשזה יקרה?

כיצד זה ישפיע על עתידך מבחינה בריאותית, כלכלית, רוחנית, משפחתית, חברתית, ועוד... לראות את התמונה הכוללת כיצד זה מתרחש, יש לזכור שעדיף תמיד לשלם מחיר של משמעת עצמית מאשר לשלם מחיר של אכזבה עצמית.

רוני בראל, מומחית להתפתחות אישית. roniasor10@gmail.com