"אייכה?", שמע האדם בגן עדן והשאלה הרטורית הזאת משקפת לא רק את החטא הראשון, אלא גם תחושתם של רבים מאתנו שמרגישים שאיבדו את עצמם במרדף הבלתי פוסק אחרי כל התענוגות של החיים המודרניים. מוצרים, יעדים, מידע, "דברים שפשוט חייבים להיות בבית" הולכים ומתרבים.

וככל שקצב ריבויים הולך וגדל כך קשה לנו להבין את מיקומינו במשחק הזה. בן אדם שחייב לטעום במהירות גבוהה מאכלים שונים יפסיק כעבור זמן קצר להבין מה נראה לו טעים ומה לו כי המתוק והמלוח יתערבבו בפיו לסלט אחד בלתי אכיל. בן אדם שעסוק בתהליך בלתי פוסק של צריכה גם כן מאבד עם הזמן את היכולת ליהנות ולהבחין בטעמים. וצריכת יתר בזמננו נוגעת לא רק לאוכל, אלא כמעט לכל תחום בחיינו.

הדיאטה במובן הרגיל שלה היא תוצר של שפע המזון בעולם המערבי. שפע של מזון, נגישותו ואיכותו הירודה גורמים ליותר ויותר אנשים לפנות לדיאטניות, לטפל בהשמנה, סכרת ומחלות לב. היות ובמשך דורי דורות האנשים שאפו לצבור כמה שיותר מזון בגופם לשעת הרעב הבלתי נמנעת, הצורך המודרני להימנע מהאוכל המפתה גורם לנו לייסורים של ממש.

אך גם אם זה יישמע מפתיע דווקא המזון הוא הבעיה הקטנה ביותר של חברת הצריכה. בסופו של דבר, שהמראה מפסיקה לכלול את גופינו ותוצאות בדיקת הדם מודפסות בדיו אדום קשה להמשיך לשכנע את עצמנו שהכול בסדר. מה גם שהמודעות הגוברת לבעייתיות של ההשמנה גורמת לאנשים לחשוב על תזונתם.

ודווקא בכל הנוגע לצריכת יתר של המידע והמוצרים המצב גרוע הרבה יותר. החברה מעודדת אותנו להיות מעודכנים והטכנולוגיות המודרניות מנגישות את המידע. בכל שעה ובכל מקום הישראלי הממוצע ממשיך לצרוך מידע בלי לחשוב אפילו האם הוא באמת צריך אותו. המזון המיותר שנכנס לגופנו בא לידי ביטוי במצבורי שומן שנראים לעין, אבל עודף המידע כמעט ולא בא לידי ביטוי וניתן בקלות להימנע מהנזק שנגרם למוחנו ולנפשנו. ערוצי המידע השונים השתלבו היטב בחיי היום-יום שלנו ולעיתים נראה לנו שלא ניתן לתאר את חיינו בלעדיהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

ודווקא המוח שלנו התשנה הרבה פחות מאשר הטכנולוגיות הסובבות אותנו. וכמו לפני שנים רבות גם היום המוח מסוגל לספוג ולעכל כמות מוגבלת מאוד של מידע. וכשהמידע מתרבה בקצב בלתי סביר המוח שלנו מתחיל לסבול בדיוק כמו מערכת העיכול שמקבלת יותר מדי מזון. כשה"מזון" למוח הוא גם באיכות ירודה הבעיות רק מחמירות. זרימה בלתי פוסקת של מידע ונתונים גורמת לתחושת עייפות, לחץ, מחת נפשי, קשיי ריכוז, בעיות זיכרון ודיכאון. ובדיוק כמו שמזון עתיר שומן, סוכר ומלח יכול למכר, כך גם ריבוי מידע ממכר. היום הרופאים והפסיכולוגים כבר דנים בדרכי הטיפול בהתמכרות לטלוויזיה, לאינטרנט ולרשתות החברתיות, אף על פי שעד לפני מספר שנים קשה היה למצוא אזכור לתופעות האלה בספרות המקצועית.

לא פחות נזק נגרם לנו גם מצריכה אובססיבית של המוצרים. וזו כמובן התולדה של רכישת המותרות,. הרצון לרכוש מוצרים חדשים, בגדים מעוצבים, פרטי רהוט ומוצרי חשמל, החלפת הדגמים הישנים בחדשים וכו'. למוצרים נוטלי כל מטען רגשי, מעניקים את היכולת לגרום לנו להרגיש מאושרים ונאהבים. בהתחשב בעובדה שבפועל אף חתיכת מתכת, עץ, פלסטיק או בד לא מסוגלת לעשות אותנו מאושרים יותר, החסך הרגשי ממשיך לשכנע אותנו שיש צורך להתאמץ עוד קצת, להרוויח יותר, ללוות, לקנות דגם חדיש יותר ו... להתאכזב שוב.

בדרך, הבית מתמלא בפריטים רבים ומיותרים שדורשים תחזוקה וניקיון. בסופו של דבר הדברים שכביכול אמורים היו להעניק לנו תחושה של סיפוק ואושר גוזלים מאתנו זמן וכוח, גורמים לתחושה של אכזבה ועומס יתר. וכמו גם במקרה של מידע, צריכת יתר של מוצרים לרוב לא נחשבת כבעיה כל עוד היא לא פוגעת בצורה משמעותית בתקציב המשפחתי. הנזק שהיא גורמת לאיכות החיים עוד לפני שהיא פוגעת בכלכלת הבית לרוב נשאר מוסתר. אבל בא לידי ביטוי בפיצוי על ידי אכילה רגשית, מילוי הגוף ותחושת הטעם הנפגם בעוד מאכל שלא היה אמור להכנס לגופנו באותו היום, הלא כבר צרכנו את מה שדרוש לנו. 

אז לא תמיד ניתן להאשים את הנפילה שלנו על שוקולד שלם, ותוספת של 500 קלוריות מיותרות ביום, אנחנו אנשים - מרגישים, נסו כמה שפחות להרגיש את הצורך העז הזה לפצות את עצמכם בשל חסך רגשי כזה או אחר. 

הדיאטה האמיתית מתחילה מחוץ למטבח, לפני שאתם ניגשים לחתוך לעצמכם סלט שיוכיח לכןם שאתם אכן עומדים בדיאטה, פשוט תעשו סדר בתחושות שלכם - פחות חסכים רגשיים, פחות פיצוי מזיק לגוף ולכיס. 

בהצלחה בשלב הראשון של הדיאטה - השלב הרגשי, הוא המדד שלכם להצלחה!