לכל בן אדם אופי משלו, מזג משלו. יש כאלה שלא מסוגלים לשבת במקום ויש כאלה שעושים הכול לאט. יש כאלה שנעלבים מכל מבט ויש כאלה שמגיבים לנזיפות רק אם אלה מלוות במכות. כך גם הילדים שלנו. בדיוק כמו המבוגרים, גם ילדים מתחלקים לארבע קבוצות.

ילד פלגמאטי

ילדים פלאגמטיים הם ילדים איטיים ויסודיים. הם לא ממהרים להביע את רגשותיהם, הם רגועים ושקדניים. אלה התלמידים החרוצים שאומנם יגישו את המבחנים בין האחרונים, אבל לא יפספסו אף תרגיל.

אלה ילדים שבקלות יתאימו את עצמם לכללים במידה ויסבירו להם את חשיבותם. מחד, ניתן לסמוך על הילדים האלה מגיל צעיר. מאידך, הם מבצעים את מעשי הקונדס שלהם בשקט, בלי לחשוף את הנאתם מהתהליך, כך שהורים לא מיומנים מגלים מאוחר מדי שלמשל מסמכים חשובים הפכו למטוסי נייר חדישים.

כשיש ילד כזה בבית חשוב מאוד לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים. ולהסביר, להסביר, להסביר...

ילד כולרי

לעיתים חשוד כילד היפראקטיבי. הוא תזזיתי, מצב הרוח שלו משתנה במהירות, הוא מתחיל, מתלהב, זורק, רץ למשהו אחר... הוא לא יודע לווסת כוחות ומתעייף במהירות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'Mame' ותישארו מעודכנים

דומה מאוד להיפראקטיביות. ילד כולרי. (shutterstock)
דומה מאוד להיפראקטיביות. ילד כולרי. (shutterstock)

ואלה הילדים שהכי פחות רגישים להסברים והטפות מוסר. כשילד כזה נמצא בשיא הפעילות, חייבים קודם לעצור אותו, להרגיע, להביא למצב שהוא מוכן להקשיב ולהפנים, ורק אז להסביר. וההסברים האלה חייבים להיות קצרים, מובנים ופרקטיים מאוד.

הבשורות הטובות הן שילדים כולריים הם ילדים שיש להם חוש צדק מובנה, לכן הם מגיבים טוב יותר מילדים אחרים לעונשים שנראים להם צודקים, ובסך הכול שואפים לבנות סביבם עולם צודק והרמוני. במובנם...

מאידך, הילד הכולרי הרגיש לא מסוגל לעמוד בלחץ מתמשך ולא סובל כשמזכירים לו את חטאי העבר. כשהוא מרגיש שהוא לא מצליח לחפות על חטאי העבר, הוא לא יודע איך להתמודד עם לחץ ואי צדק שכזה, והדבר בא לידי ביטוי בהתפרעויות ו"זעקות ייאוש" מוסוות אחרות.

ילד סנגוויני

הוא ילד מלא שמחת חיים שתמיד צמא לחוויות, מגיב במהירות למתרחש סביבו, יודע להנהיג אנשים ויודע להשלים עם הכישלונות. הוא משקיע המון בעבודה שמעניינת אותו, אך יזלזל מאוד במה שנראה לו משעמם.

ילדים סנגוויניים, יודעים להנות מהחיים (צילום: shutterstock)
ילדים סנגוויניים, יודעים להנות מהחיים (צילום: shutterstock)

העונש הקשה ביותר עבור הילד הזה הוא עונש השעמום. אלה הילדים שסובלים יותר מכולם מריתוק וביטול הבילויים. ילד סנגוויני בדרך כלל לא מסרב לתקן את העוול, כגון ניקיון המתחם המבולגן, הדבקת הספר הקרוע וכו'. העיקר, כאמור, לא לשבת בחוסר מעש בחדר הריק.

ילד מלנכולי

זה ילד רגיש ופגיע, הוא מציף את ההורים והחברים ברגשותיו ומחשבותיו. מגיל צעיר הוא מפגין יכולת חשיבה חדה וכישורים אנליטיים. עם הגיל זה יכול להפוך לנטייה לחשוב ימים ושבועות על כל משפט שנאמר לעברו.

מכאן קל מאוד להבין כי ילד מלנכולי נוטה לרחם על עצמו ולראות בעצמו קורבן. ילדים כאלה זקוקים לגבולות מאוד ברורים, הם חייבים לדעת בדיוק מה מותר ומה אסור, כדי שהאיסורים לא ייראו להם כשרירותיים.

להציף את המלנכוליה בחיזוקים חיוביים (shutterstock)
להציף את המלנכוליה בחיזוקים חיוביים (shutterstock)

כמו כן, עם ילדים כאלה חיזוקים חיוביים בדרך כלל מביאים לתוצאות הרבה יותר טובות מאשר עונשים (שרק מחזקים אותם בדעתם כי הם הילדים המסכנים ביותר בעולם האכזרי הזה).

אבל מתוך כל העונשים דווקא אצל ילדים האלה שהייה בפינה, כלומר זמן להרהורים שהם ממילא אופייניים לילדים מלנכוליים, יכולה להביא לתוצאות טובות.